דף הבית מפת האתר עזרה לאתר בערבית English Site קבלת קהל כתוב לנו
  סמל מדינת ישראל
  חיפוש מתקדם
רשות מקרקעי ישראל היא הגוף המנהל על פי חוק, החל מ-1960, את קרקעות המדינה, קק"ל, ורשות הפיתוח. הרשות עוסקת ביצירת עתודות קרקע, בשיווק המקרקעין ובניהולם.
תפריט מקרקעין - מידע ושירותתפריט הרשות ופעולותיהתפריט מדיניות מקרקעיןתפריט טפסים וחוזיםתפריט הסברים ונהליםתפריט לאן לפנות

www.Land.gov.il



        הרשות ופעולותיהבסיס משפטי וארגוניתחומי פעילותרכישת קרקעות חליפין והסדר מקרקעין
        
ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות הרשות

ב. רכישת קרקעות חליפין והסדר מקרקעין

פעולות הרשות יוצרות שינויים במלאי המקרקעין שבניהולה: מלאי המקרקעין עשוי
לגדול בשל רכישת מקרקעין, חליפין או הפקעה לצורכי ציבור או העברת מקרקעין מהאפוטרופוס הכללי. מצד שני מלאי הקרקעות עשוי להצטמצם בעקבות פעולות פיצוי בקרקע, לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג - ‎1953, ולפי חוק כביש ארצי לישראל,התשנ"ה-1994 והן בשל מכירת קרקעות.

ניהול נכסים עזובים:
"נכס עזוב" הוא נכס אשר לא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעליו אינו ידוע. עפ"י חוק האפוטרופוס הכללי תשל"ח - ‎1978, מנהל האפוטרופוס הכללי "נכסים עזובים", בכל מקרה בו אזרח מעוניין לקבל מידע בנוגע לנכסים עזובים עליו לפנות לאגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. בתום תקופת ניהול הנכס ע"י האפוטרופוס הכללי המנויה בחוק הנכס יוקנה למדינת ישראל ויעבור לניהול רמ"י - ראו לענין זה סעיף ‎15 ג' ו - ‎15 ד' לחוק הנדון.

הפקעות לצורכי ציבור ומתן פיצויים בגינן
לשר האוצר יש סמכות להפקיע קרקעות לצרכי ציבור. החוק המרכזי המסדיר את נושא
הפקעת המקרקעין הוא פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
פקודת הקרקעות המנדטורית עברה תיקון מקיף בשנת 2010. תיקון שנועד ליצור דין הפקעות חדש שיתאים לשינויים שחלו בעשורים שחלפו מאז הקמת המדינה במעמד זכויות הפרט בכלל וזכות הקניין בפרט.
אחד החידושים של תיקון מס' 3 הוא הקמת ועדה סטטוטורית והטלת חובה על שר האוצר להתייעץ עם הוועדה בטרם הפעלת סמכות ההפקעה.
מאז שנות השבעים פעלה במינהל מקרקעי ישראל ועדה מייעצת להפקעות ועדה מינהלית פנימית שהוקמה מכוח הנחיות היועץ המשפטי והורכבה מעובדי מדינה. בתיקון מס' 3 הוסדרו בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו מעמדה ותפקידיה של הוועדה החדשה, המחוקק המיר את ההתייעצות הרצונית בחובת התייעצות ובסעיף 2 א לפקודה נקבע כי הוועדה תורכב מ-12 חברים מתוכם שני נציגי ציבור - איש אקדמיה במינוי המל"ג ומשפטן במינוי לשכת עורכי הדין.

קיים אף חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג - ‎1953, שהסמיך את שר האוצר לרכוש מקרקעין לצורכי פיתוח חיוניים, התיישבות או בטחון.
רכישת מקרקעין לפי חוק זה הוגבלה לתקופה של שנה אחת מיום תחולתו, דהיינו מיום ‎20.3.53 עד ‎19.3.54 והקרקעות שנרכשו בדרך זו נרשמו על שם רשות הפיתוח.
רשות מקרקעי ישראל מטפלת במתן פיצויי הפקעה בגין הפקעות אלה.

חליפין
חליפין של קרקעות מתבצעים בין בעלי הקרקע השונים שממ"י מנהל את קרקעותיהם, (דהיינו, בין המדינה, רשות-הפיתוח וקרן קיימת לישראל), וכן בינם לבין בעלים פרטיים. חליפין אלה נעשים בעיקר לשם איחוד הבעלות, לצורך תכנון השטח (איחוד וחלוקה), לשם ריכוז קרקעות לצרכי התיישבות בגליל, פירוק בעלות משותפת או לצורך מתן פיצויים בקרקע לבעלים פרטיים.

חליפין מסוג אחר הם חילופי קרקע בן הרשות לבין בעלים פרטיים,
והם נעשים להשלמת נחלות ביישובים חקלאיים, לצורך חיסול בעלות משותפת או להשלמת יחידה תכנונית. חליפין כאלה נעשים לצורך ריכוז קרקעות באדמות חקלאיות, אם הבעלים הפרטיים אינם מוכנים למכור את אדמתם.חילופי הקרקע מבוצעים על-פי הערכת השמאי הממשלתי ועל-פי חוק מקרקעי ישראל תש"ך - ‎1960.
החליפין טעונים אישור הנהלת הרשות, ובמקרים מסוימים הם טעונים גם אישור דירקטוריון של קרן קיימת לישראל ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

תביעות להסדר מקרקעין
הסדר מקרקעין נועד לקבוע את זכויות הקניין בקרקע. ההסדר כולל מדידה
מדויקת של הגושים והחלקות וקביעת הבעלות בהן וכן סימון על מפות
הקדסטר (מפות גוש).
פעולות הסדר המקרקעין נעשות על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח
חדש), תשכ"ט - ‎1969, בידי אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים.
הגשת התביעות לפקידי ההסדר, הכנת המסמכים וחומר ההוכחות והעדויות
ביחס למקרקעי המדינה, רשות הפיתוח, קרן קיימת לישראל והאפוטרופוס
לנכסי נפקדים נעשות על-ידי הרשות.
שר המשפטים הוא הממונה על ביצועה של פקודת הסדר זכויות במקרקעין
(נוסח חדש), תשכ"ט - ‎1969.

 
 
המידע ניתן כשירות לציבור ולא יוכל לשמש כעילה לתביעה כלשהי  

דף זה התעדכן בתאריך
כל הזכויות שמורות 2014 (c) .
המידע ניתן כשירות לציבור ולא יכול לשמש כעילה לתביעה כלשהי אודות         תנאי שימוש