בניה נמוכה: מקרקעין מבונים בבניה צמודת קרקע וכל מקרקעין מבונים
למגורים שאינם בניה רוויה (הכוונה לבתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים
דו משפחתיים או ארבע משפחתיים, צמודי קרקע וכיו"ב).
בניה רוויה: בנין הרשום כבית משותף או
ראוי להירשם בעתיד כבית משותף על
פי חוק המקרקעין התשכ"ט 1969, בן שתי קומות ומעלה ואשר יש בו
ארבע יחידות דיור לפחות, כאשר בכל קומה לפחות יחידת דיור אחת.
בעל זכויות: בעל זכויות חכירה (חוכר),
שכירות או הרשאה לשימוש בקרקע, או
בעל זכות אחרת במקרקעין.
גוף ציבורי: משרדי הממשלה ומוסדות מדינה
אחרים, רשות מקומית וגוף הממלא
תפקידים ציבוריים על פי דין.
גורם משכן (חברה משכנת): גוף המאכלס/המשכן
את הבניין והמלווה את החוכר
ממועד רכישת זכות החכירה דרך הפנייתו למינהל עד לרישום החכירה
בלשכת מרשם המקרקעין.
דירקטור:דירקטור מטעם המדינה בחברה אשר מונה לתפקיד זה ע"י שר כפי
הקבוע בחוק החברות הממשלתיות תשל"ה - 1975.
דמי היתר: הסכום שעל החוכר לשלם למינהל כתנאי למימוש זכויות בקרקע,
שלא הוענקו לו לפי חוזה החכירה שבידו, בהתאם לנהלי המינהל.
דמי הסכמה: תשלום שעל החוכר לשלם כתנאי
להעברת זכויות חכירה בנכס.
דמי חכירה ראשוניים (דח"ר): סכום חד פעמי
השווה לחלק מערך
הקרקע,
ששילם החוכר למינהל (או שנזקף לזכותו) בעת רכישת זכות החכירה.
דמי חכירה שנתיים (דח"ש):תשלום שמשלם החוכר למינהל מדי שנה בשנה,
במהלך כל תקופת החכירה, בגין
שימוש במקרקעין בהתאם למטרת ההקצאה.
היוון דמי חכירה שנתיים:סך התשלומים העתידיים למינהל, עבור תקופת החכירה
או יתרתה בתשלום חד-פעמי מראש.
היטל השבחה: תשלום לרשות המקומית בעבור עליית שווי המקרקעין בעקבות
אישור תכנית מפורטת או שינוי בתכנית הקיימת. גובה היטל ההשבחה נקבע
למחצית מערך ההשבחה, כלומר, חצי מההפרש בין שווי המקרקעין בשימוש החדש
לבין שוויו בשימוש הקודם.
הסכם הרשאה: הסכם המייעד קרקע לשימוש
זמני ולמטרה שהמינהל אישר ושניתן
לביטול לפי צרכי המינהל.
הסכם פיתוח (חוזה פיתוח): הסכם
המייעד קרקע לבנייה במטרה ובתנאים שהמינהל
אישר. בהתקיים תנאיו, זכאי היזם להתקשר עם המינהל בחוזה חכירה.
העברת זכות החכירה: העברתה של זכות חכירה במקרקעין בשלמותה או בחלקה או
הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה.
חברה ממשלתית: חברה שיותר ממחצית כוח
ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות
למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית,
בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית אחרת.
חברה ממשלתית עירונית: חברה המשותפת
למדינה ולרשות מקומית כך שבמחצית
זכויותיה מחזיקה המדינה ואילו ברבע,לפחות, מחזיקה רשות מקומית, או חברה
שבשליטת הרשות המקומית.
חברה מעורבת: חברה שאיננה חברה ממשלתית
אשר מחצית או פחות מכח ההצבעה
באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה.
חוזה חכירה (הסכם חכירה): הרוכש דירה, בית, חנות, בית מלאכה או כל נכס אחר על
אדמות המנוהלות על ידי המינהל חותם על חוזה חכירה עם המינהל. חוזה זה מבטיח
את זכויות החכירה (שכירות לתקופה ארוכה) אך הבעלות על הקרקע נותרת בידי
מדינת ישראל קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח.
חוכר:
בעל זכות החכירה בתוקף חוזה בר תוקף עם המינהל.
יובל חכירה בקרקע עירונית:
מועד סיום 49 שנים של תקופת החכירה המקורית.
קביעת "יובל" החכירה לתקופה של 49 שנים מבוססת על האמור בספר ויקרא פרק
כה' פסוקים ח-י"ג.
יזם: אדם, תאגיד, חברה או כל גוף משפטי
אחר איתו מנהל המינהל משא ומתן
להקצאת שטח או להרשאה לשימוש בשטח וכן כל אחד מאלה שחתם על הסכם פיתוח
עם המינהל.
מועצת מקרקעי ישראל: מועצת מקרקעי ישראל הוקמה על פי חוק מינהל מקרקעי
ישראל תש"ך - 1960. המועצה קובעת את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו
מקרקעי ישראל והיא המפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל ומאשרת את
תקציבו.
מקרקעי יעוד: כהגדרתם בסעיף 107 בחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969.
מקרקעי ישראל: שטחה של מדינת ישראל כ-22
מיליון דונם.
כ-93% משטח זה הם מקרקעי ישראל, דהיינו מקרקעין בבעלות מדינת ישראל,
קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח.
מקרקעין: קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה חיבור של קבע.
משק עזר: שטח שאינו נחלה ומיועד ליחידת
מגורים אחת ולעיבוד חקלאי. אין הכרח
ששטח העיבוד ושטח המגורים יהיו רציפים.
נחלה:קרקע חקלאית הכוללת בתוכה מגורים ומשק חקלאי, בתוך יישוב המאורגן
באגודה חקלאית שיתופית או מחוצה לו. נמסרה לצורך פרנסת ומגורי מתיישב ומהווה
יחידה משקית חקלאית אחת, אשר את גודלה קבע שר החקלאות בהתייעצות עם מינהל
התכנון שליד משרד החקלאות, ואשר הוחכרה לו בתנאים הנהוגים במינהל לגבי נחלות.
נכס: מקרקעין שבניהול המינהל: בבעלות
מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קק"ל.
עסקה: כל פעולה או התחייבות כלשהי: הסכם
רכישה, הסכם מכר, הסכם חליפין,
הסכם חכירה, הסכם פיצויים בקרקע או בכסף, הסכם שכירות, הסכם פיתוח,
הסכמי הרשאה, זכות הנאה, התחייבויות למשכנתאות, אופציות, הקפאות,
זכויות קדימה, הערות אזהרה וכל אזהרות והתחייבויות אחרות שיש בהם
קביעת כל זכות בנכסים, שנוצרו לפי מסמך בכתב.
פיצול מגרש: הינו חלוקה של שטח המגרש
לשני מגרשים או יותר לפי תב"ע, כאשר
לפחות אחד המגרשים שנוצרו מהפיצול מבונה וממשיך לשמש למטרה המקורית.
קרוב: לענין העברת זכויות במגורים- בן זוג
לרבות ידוע בציבור כבן זוג או, גרוש/ה
במסגרת הסכם גירושין, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא בן הזוג,
מאמץ ומאומץ ובן זוגו של כל אחד מאלה.
רשות מקומית:אחת או יותר מהרשויות הבאות: עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
שטח מוסדר: שטח שהופעלו לגביו הליכי
הסדר מקרקעין על פי חוק. בסיום התהליך מתקבלת
מפת גוש עם חלקות שנמדדו במדויק ולכל חלקה ישנו רישום בעלות סופי בספרי המקרקעין.
שטח לא מוסדר: ראו לעיל "שטח מוסדר".
שטחים לא מוסדרים רשומים במרשם המקרקעין,
אלא שמרשם זה טרם עבר את תהליך ההסדר, ועל כן אינו מדוייק דיו.
שטחי עיבוד: שטחים המיועדים לעיבוד חקלאי או לנטיעות לתקופה העולה על חמש
שנים.
שינוי ייעוד המגרש: שינוי ייעוד משמעותו - שינוי מטרת החכירה המקורית,
למשל: הקמת מבנה תעשייה או בית מלון במקום בית מגורים.
שינוי ניצול/יעוד:"עסקת שינוי יעוד וניצול הינה": הגדלת זכויות בנייה שאינה בגדר
"תוספת בנייה".
בתעסוקה: בעקבות מימוש העסקה יוגדלו אחוזי הבנייה למעלה מפי שניים
מאחוזי הבניה הכוללים הקיימים.
"שינוי ניצול": הגדלת זכויות בנייה מעבר למה שמקנה חוזה החכירה הקיים.
(בנוגע להגדלת זכויות במסגרת החוזה הקיים ראו הגדרת "תוספת בניה" להלן).
"שינוי יעוד": שינוי יעוד המקרקעין ממה שמוגדר בחוזה החכירה ליעוד אחר
עפ"י תב"ע תקפה.
תוספת בנייה: תוספת שטח בנייה מקורה למבנה קיים. המשמשת למטרת
החכירה המקורית (בתנאים המפורטים בנוהל תוספת בניה 36.22).
תכנית: לפי משמעותה בחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965.
תכנית המגדירה
את יעוד הקרקע, חלוקת הקרקע למגרשים ואופן השימוש בהם.
המידע ניתן כשירות לציבור ולא יוכל לשמש כעילה
לתביעה כלשהי
07/01/2008
דף זה התעדכן בתאריך כל הזכויות שמורות 2007 (c) .
המידע ניתן כשירות לציבור ולא יכול לשמש כעילה לתביעה כלשהי