|
מחוברים הרשומים בנפרד מהקרקע.
מקרקעין מבונים בבניה צמודת קרקע וכל מקרקעין מבונים
למגורים שאינם בניה רוויה (הכוונה לבתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים
דו משפחתיים או ארבע משפחתיים, צמודי קרקע וכיו"ב).
בנין הרשום כבית משותף או
ראוי להירשם בעתיד כבית משותף על
פי חוק המקרקעין התשכ"ט 1969, בן שתי קומות ומעלה ואשר יש בו
ארבע יחידות דיור לפחות, כאשר בכל קומה לפחות יחידת דיור אחת.
בעל זכויות חכירה (חוכר),
שכירות או הרשאה לשימוש בקרקע, או
בעל זכות אחרת במקרקעין.
משרדי הממשלה ומוסדות מדינה
אחרים, רשות מקומית וגוף הממלא
תפקידים ציבוריים על פי דין.
גוף המאכלס/המשכן
את הבניין והמלווה את החוכר
ממועד רכישת זכות החכירה דרך הפנייתו למינהל עד לרישום החכירה
בלשכת מרשם המקרקעין.
דירקטור מטעם המדינה בחברה אשר מונה לתפקיד זה ע"י שר כפי
הקבוע בחוק החברות הממשלתיות תשל"ה - 1975.
הסכום שעל החוכר לשלם למינהל כתנאי למימוש זכויות בקרקע,
שלא הוענקו לו לפי חוזה החכירה שבידו, בהתאם לנהלי המינהל.
תשלום שעל החוכר לשלם כתנאי
להעברת זכויות חכירה בנכס.
סכום חד פעמי
השווה לחלק מערך הקרקע,
ששילם החוכר למינהל (או שנזקף לזכותו) בעת רכישת זכות החכירה.
תשלום שמשלם החוכר למינהל מדי שנה בשנה,
במהלך כל תקופת החכירה, בגין
שימוש במקרקעין בהתאם למטרת ההקצאה.
סך התשלומים העתידיים למינהל, עבור תקופת החכירה
או יתרתה בתשלום חד-פעמי מראש.
תשלום לרשות המקומית בעבור עליית שווי המקרקעין בעקבות
אישור תכנית מפורטת או שינוי בתכנית הקיימת. גובה היטל ההשבחה נקבע
למחצית מערך ההשבחה, כלומר, חצי מההפרש בין שווי המקרקעין בשימוש החדש
לבין שוויו בשימוש הקודם.
הסכם המייעד קרקע לשימוש
זמני ולמטרה שהמינהל אישר ושניתן
לביטול לפי צרכי המינהל.
הסכם
המייעד קרקע לבנייה במטרה ובתנאים שהמינהל
אישר. בהתקיים תנאיו, זכאי היזם להתקשר עם המינהל בחוזה חכירה.
העברתה של זכות חכירה במקרקעין בשלמותה או בחלקה או
הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה.
לפי
משמעותה בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה 1965.
חברה שיותר ממחצית כוח
ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות
למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית,
בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית אחרת.
חברה המשותפת
למדינה ולרשות מקומית כך שבמחצית
זכויותיה מחזיקה המדינה ואילו ברבע,לפחות, מחזיקה רשות מקומית, או חברה
שבשליטת הרשות המקומית.
חברה שאיננה חברה ממשלתית
אשר מחצית או פחות מכח ההצבעה
באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה.
הרוכש דירה, בית, חנות, בית מלאכה או כל נכס אחר על
אדמות המנוהלות על ידי המינהל חותם על חוזה חכירה עם המינהל. חוזה זה מבטיח
את זכויות החכירה (שכירות לתקופה ארוכה) אך הבעלות על הקרקע נותרת בידי
מדינת ישראל קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח.
בעל זכות החכירה בתוקף חוזה בר תוקף עם המינהל.
לשכות מרשם המקרקעין במשרד המשפטים.
מועד סיום 49 שנים של תקופת החכירה המקורית.
קביעת "יובל" החכירה לתקופה של 49 שנים מבוססת על האמור בספר ויקרא פרק
כה' פסוקים ח-י"ג.
אדם, תאגיד, חברה או כל גוף משפטי
אחר איתו מנהל המינהל משא ומתן
להקצאת שטח או להרשאה לשימוש בשטח וכן כל אחד מאלה שחתם על הסכם פיתוח
עם המינהל.
מועצת מקרקעי ישראל הוקמה על פי חוק מינהל מקרקעי
ישראל תש"ך - 1960. המועצה קובעת את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו
מקרקעי ישראל והיא המפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל ומאשרת את
תקציבו.
בעלות משותפת במקרקעין.
מינהל מקרקעי ישראל.
מכרז בדרך של פנייה, בכתב, למספר מוגבל של מציעים.
מכרז המתפרסם בעיתונות ואינו מוגבל למספר מסויים של מציעים.
כהגדרתם בסעיף 107 בחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969.
שטחה של מדינת ישראל כ-22
מיליון דונם.
כ-93% משטח זה הם מקרקעי ישראל, דהיינו מקרקעין בבעלות מדינת ישראל,
קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח.
קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה חיבור של קבע.
משכנתא משמשת כערבות להבטחת החזר הלוואה.
במקרה שהלווה אינו פורע את חובו, ההלוואה יכולה להפרע על ידי מימוש הנכס הממושכן.
משכנתא היא משכון על מקרקעין, הנרשמת בלשכת רישום המקרקעין (מלווה עשוי להיות בנק,
חברת ביטוח או גורם אחר). כל זמן שהנכס לא רשום בטאבו, המינהל נותן התחייבות לרישום
הערת אזהרה בעת רישום הנכס בטאבו.
קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר,
הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי ובלבד שהקרקע אינה מהווה נחלה
כהגדרתה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
קרקע חקלאית הכוללת בתוכה מגורים ומשק חקלאי, בתוך יישוב המאורגן
באגודה חקלאית שיתופית או מחוצה לו. נמסרה לצורך פרנסת ומגורי מתיישב ומהווה
יחידה משקית חקלאית אחת, אשר את גודלה קבע שר החקלאות בהתייעצות עם מינהל
התכנון שליד משרד החקלאות, ואשר הוחכרה לו בתנאים הנהוגים במינהל לגבי נחלות.
מקרקעין שבניהול המינהל: בבעלות
מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קק"ל.
כל פעולה או התחייבות כלשהי: הסכם
רכישה, הסכם מכר, הסכם חליפין,
הסכם חכירה, הסכם פיצויים בקרקע או בכסף, הסכם שכירות, הסכם פיתוח,
הסכמי הרשאה, זכות הנאה, התחייבויות למשכנתאות, אופציות, הקפאות,
זכויות קדימה, הערות אזהרה וכל אזהרות והתחייבויות אחרות שיש בהם
קביעת כל זכות בנכסים, שנוצרו לפי מסמך בכתב.
הינו חלוקה של שטח המגרש
לשני מגרשים או יותר לפי תב"ע, כאשר
לפחות אחד המגרשים שנוצרו מהפיצול מבונה וממשיך לשמש למטרה המקורית.
צו זה הוא אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (דירות).
מבנה שיש בו שתי יחידות ויותר יירשם כבית משותף.
לענין העברת זכויות במגורים- בן זוג
לרבות ידוע בציבור כבן זוג או, גרוש/ה
במסגרת הסכם גירושין, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא בן הזוג,
מאמץ ומאומץ ובן זוגו של כל אחד מאלה.
אחת או יותר מהרשויות הבאות: עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
שטח שהופעלו לגביו הליכי
הסדר מקרקעין על פי חוק. בסיום התהליך מתקבלת
מפת גוש עם חלקות שנמדדו במדויק ולכל חלקה ישנו רישום בעלות סופי בספרי המקרקעין.
ראו לעיל "שטח מוסדר".
שטחים לא מוסדרים רשומים במרשם המקרקעין,
אלא שמרשם זה טרם עבר את תהליך ההסדר, ועל כן אינו מדוייק דיו.
שטחים המיועדים לעיבוד חקלאי או לנטיעות לתקופה העולה על חמש
שנים.
שינוי באחוזי הניצול פירושו תוספת אחוזי
ניצול על אלו המאושרים על פי תכנית בנין העיר במסגרת היעוד הקיים.
שינוי ייעוד משמעותו - שינוי מטרת החכירה המקורית,
למשל: הקמת מבנה תעשייה או בית מלון במקום בית מגורים.
"עסקת שינוי יעוד וניצול הינה": הגדלת זכויות בנייה שאינה בגדר
"תוספת בנייה".
בתעסוקה: בעקבות מימוש העסקה יוגדלו אחוזי הבנייה למעלה מפי שניים
מאחוזי הבניה הכוללים הקיימים.
"שינוי ניצול": הגדלת זכויות בנייה מעבר למה שמקנה חוזה החכירה הקיים.
(בנוגע להגדלת זכויות במסגרת החוזה הקיים ראו הגדרת "תוספת בניה" להלן).
"שינוי יעוד": שינוי יעוד המקרקעין ממה שמוגדר בחוזה החכירה ליעוד אחר
עפ"י תב"ע תקפה.
תוספת שטח בנייה למבנה קיים, המשמשת למטרת
החכירה המקורית, וכן הקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שיתקיימו
התנאים הבאים:
א. בבניה צמודת קרקע למגורים- לא תתוסף , בעקבות מימוש תוספת הבניה,
יותר מיחידה אחת.
ב. בתעסוקה-תעשייה, משרדים, מסחר ומלונאות-תוספת הבנייה תהא
במסגרת הרחבת המבנה הקיים, ובעקבות מימושה לא יגדלו אחוזי
הבנייה במגרש למעלה מפי שניים.
(ראו החלטת מועצה 1186).
לפי משמעותה בחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965.
תכנית המגדירה
את יעוד הקרקע, חלוקת הקרקע למגרשים ואופן השימוש בהם.
|
|
מועצה
מילון
מונחים