דף הבית מפת האתר דרושים ורכישות עזרה לאתר בערבית English Site
מדינת ישראלחיפושכתוב לנו מינהל מקרקעי ישראל
תפריט מקרקעין - מידע ושירותתפריט המינהל ופעולותיותפריט מועצה והנהלהתפריט טפסים וחוזיםתפריט מדריכים ונהליםתפריט לאן לפנות





        המינהל ופעולותיובסיס משפטי וארגוניתחומי פעילות
ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל

ב. רכישת קרקעות חליפין והסדר מקרקעין

פעולות המינהל יוצרות שינויים במלאי המקרקעין: מלאי המקרקעין עשוי
לגדול בשל רכישה, בשל חליפין או בשל הפקעה לצורכי ציבור. לעומת זאת
עשוי מלאי הקרקעות גם לקטון בעקבות פעולות חליפין או בעקבות פיצוי
בקרקע לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג - ‎1953,
פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) - ‎1943 ובשל מכירת קרקעות.

רכישת קרקעות
המינהל רוכש קרקעות מבעלים פרטיים, אם לצורכי משרדי ממשלה, אם
לצורכי הקמת התיישבות חקלאית חדשה והרחבתה של התיישבות חקלאית
קיימת ואם לצורך חיסול בעלות משותפת.

רכישת הקרקעות נעשית בדרך כלל במשא ומתן. במקרים שבהם הבעלים
מסרבים למכור את קרקעותיהם לאחת מהמטרות הנ"ל, נעשית הרכישה
בדרך של חליפין. אולם כאשר הקרקע חיונית ביותר למטרה ציבורית ואין
אפשרות לרכשה מידי בעליה בכסף או בדרך של חליפין, נרכשת הקרקע
בדרך של הפקעה על-פי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) - ‎1943
הפקעות לצורכי ציבור ומתן פיצויים בגינן.

ניהול נכסים עזובים:
עפ"י חוק האפוטרופוס הכללי תשל"ח - ‎1978 , מנהל האפוטרופוס הכללי
"נכסים עזובים", דהיינו: נכסים הרשומים בלשכת מרשם המקרקעין (הטאבו)
אך בעליהם הרשומים אינם ידועים. בכל מקרה בו אזרח מעונין לקבל מידע
בנוגע לנכסים עזובים עליו לפנות , לאגף האפוטרופוס הכללי, במשרד המשפטים.
האפוטרופוס הכללי מחליט במקרים מסוימים להעביר את הנכס לקניין המדינה -
דהיינו לניהול המינהל - ראו לענין זה סעיף ‎15 ג' ו - ‎15 ד' לחוק הנדון.

הפקעות לצורכי ציבור ומתן פיצויים בגינן
זכות הקניין הפרטי על נכסים בכלל ועל קרקעות בפרט והזכות להפקיע
נכסים וקרקעות מרשות בעליהם לטובת הכלל מגלמות שני עקרונות
המתקיימים זה לצד זה במדינה מתוקנת. האינטרס של הכלל מחייב
שהמדינה או הרשות המקומית יגבילו את קניין הפרט ואף יפקיעו את זכות
הבעלים למטרות ציבור, בתנאי שהכול נעשה במסגרת החוק. הסמכות
להפקעת מקרקעין נתונה, לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)
‎1943, בידי שר האוצר. הוא רשאי להפקיע בעצמו או להאציל מסמכותו זו
לגופים ציבוריים, כגון רשות מקומית, מוסד או חברה ציבורית. חוק התכנון
והבנייה תשכ"ה - ‎1965 והפקודה קובעים באילו מקרים ישולם פיצוי לבעל
הקרקע המופקעת ובאילו מקרים תיעשה ההפקעה בלי תמורה.

קיימים שני חוקים נוספים הנוגעים להפקעת מקרקעין:

- על פי החוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, תש"י - ‎1949 , רשאי
שר הביטחון להוציא צווים לתפיסת מקרקעין לצורכי ביטחון, שירותים
ציבוריים, קליטה וכדומה כל עוד שורר במדינה מצב חירום. מטבע הדברים,
צווי החירום האלה מוגבלים בזמן.

- חוק אחר הוא חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג -
‎1953. חוק זה מסמיך את שר האוצר לרכוש מקרקעין לצורכי פיתוח
חיוניים, להתיישבות או לביטחון אם שימשו בעבר מ- ‎14.5.48 ועד ‎1.4.52
לצרכים אלה ואם הם עדיין דרושים לאותן מטרות. תנאי נוסף הוא שביום
‎1.4.52 לא היו המקרקעין בחזקת בעליהם.
רכישת מקרקעין לפי חוק זה הוגבלה לתקופה של שנה אחת מיום תחולתו,
דהיינו מיום ‎20.3.53 עד ‎19.3.54. והקרקעות שנרכשו בדרך זו נרשמו
בשם רשות הפיתוח.

חליפין
חליפין של קרקעות מתבצעים בין רשות מינהל אחת לשנייה או בין אחת
מרשויות המינהל לבין בעלים פרטיים.
חליפין בין רשויות המינהל (דהיינו, בין המדינה, רשות-הפיתוח וקרן קיימת
לישראל) נעשים בעיקר לשם איחוד הבעלות, לצורך תכנון השטח (איחוד
וחלוקה) , לשם חיסול בעלות משותפת או לצורך מתן פיצויים בקרקע
לבעלים פרטיים.

חליפין מסוג אחר הם חילופי קרקע בן המינהל לבין בעלים פרטיים, והם
נעשים להשלמת נחלות ביישובים חקלאיים, לצורך חיסול בעלות משותפת או
להשלמת יחידה תכנונית.
חליפין כאלה נעשים לצורך ריכוז קרקעות באדמות חקלאיות, אם הבעלים
הפרטיים אינם מוכנים למכור את אדמתם.
חילופי הקרקע מבוצעים על-פי הערכת השמאי הממשלתי ועל-פי חוק
מקרקעי ישראל תש"ך - ‎1960. החליפין טעונים אישור הנהלת המינהל,
ובמקרים מסוימים הם טעונים גם אישור מועצת המנהלים של קרן קיימת
לישראל ואישור ועדת הכספים של הכנסת.

תביעות להסדר מקרקעין
הסדר מקרקעין נועד לקבוע את זכויות הקניין בקרקע. ההסדר כולל מדידה
מדויקת של הגושים והחלקות וקביעת הבעלות בהן וכן סימון על מפות
הקדסטר (מפות גוש).
פעולות הסדר המקרקעין נעשות על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח
חדש), תשכ"ט - ‎1969, בידי אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד
המשפטים.
הגשת התביעות לפקידי ההסדר, הכנת המסמכים וחומר ההוכחות והעדויות
ביחס למקרקעי המדינה, רשות הפיתוח, קרן קיימת לישראל והאפוטרופוס
לנכסי נפקדים נעשות על-ידי המינהל.
שר המשפטים הוא הממונה על ביצועה של פקודת הסדר זכויות במקרקעין
(נוסח חדש), תשכ"ט - ‎1969.

 
 
המידע ניתן כשירות לציבור ולא יוכל לשמש כעילה לתביעה כלשהי  

דף זה התעדכן בתאריך
כל הזכויות שמורות 2008 (c) .
המידע ניתן כשירות לציבור ולא יכול לשמש כעילה לתביעה כלשהי אודות         תנאי שימוש