‎ ‎ 1960
הכנסת מאשרת את חוק מקרקעי ישראל ואת חוק מינהל מקרקעי ישראל.
יוסף וייץ מתמנה לתפקיד מנהל המינהל הראשון.
יוסף וייץ מתחיל בתפקידו; המשימה הראשונה לפניו - לתכנן ולהקים את
מינהל מקרקעי ישראל. בתקופת הביניים (שבעה חודשים) עד לגמר תהליך
ההקמה ממשיכים המשרדים, שעסקו קודם בענייני קרקעות, המחלקות
במשרד האוצר ובמשרד החקלאות וקק"ל - בפעילות נפרדת.

‎ 1961
המינהל מתחיל לפעול בתקן של ‎349 עובדים. המבנה הארגוני כולל שני
אגפים:
אגף בעלות ורישום ואגף שימושי קרקע, שניהם מנוהלים על-ידי סגן מנהל
המינהל. בצדם פועלות יחידות מטה ושירותים, כפופות ישירות למנהל
המינהל.
המינהל מוקם בירושלים ואליו מסונפים שלושה מחוזות: ירושלים והדרום,
תל-אביב והמרכז, חיפה והצפון.

‎ 1962
מתפרסם הדו"ח השנתי הראשון לשנת ‎1962-1961 והוא מוגש למועצת
מקרקעי ישראל. בצד דיווח על ההישגים בתקופה הראשונה, ובעיקר על
הפעלת המנגנון, הקמת ועדות והכנת תכנית פעולה, קובלים כותבי הדו"ח על
התנאים הפיסיים לעבודה:
"במשרדים חסרים תנאים הכרחיים כדי להשרות אווירה טובה לעבודה .
המקום צר לעובדים ויש מחסור גמור לחומר הארכיוני שהצטבר משלושת
הגופים". עוד נכתב בדו"ח הראשון:
"המשרד בירושלים מפוזר בארבעה ביתני צריפים ובשלושה מקומות בעיר
המרוחקים מרחק רב זה מזה. בתל-אביב יפו חסרה אפשרות לסידורים
יעילים לארכיונים ולקהל הרב המתדפק על דלתותיו ומפריע לעובדים
בעבודתם".

‎ ‎ 1963
ראש הממשלה לוי אשכול ממנה ועדה לבדיקת המדיניות הקרקעית בישראל.
בין הגורמים שהביאו להקמתה של הוועדה מונה ראש הממשלה:
"האמרת מחירי הקרקע והתפשטות הספסרות ..... פרצות שנקבעות בדרך
הנהוגה בהחכרת קרקעות קק"ל וקרקעות מדינה, הנוגעות בשלמותה של
הבעלות הלאומית ..... הצורך בנקיטת אמצעים אפקטיביים להגשמת התכנית
לפיזור האוכלוסייה".

‎ 1965
הכנסת מאשרת את "חוק התכנון והבנייה". נציגי המינהל השתתפו בדיונים
המוקדמים להכנת החוק.

‎ 1966
נשלמת הסבת הנתונים למיכון בנוגע למשתכנים המשלמים דמי חכירה
במישרין למינהל או באמצעות הבנקים וחברת עמידר.

‎ 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים משתנים גבולות המדינה וגדל השטח המנוהל
על-ידי מינהל מקרקעי ישראל.

‎ 1970
מועצת מקרקעי ישראל מחליטה כי המינהל יהיה פעיל בתכנון ובפינוי
קרקעות. המינהל גם ייזום פיתוח קרקעות וישתתף בו.

‎ ‎ 1973
מועצת מקרקעי ישראל מחליטה לשנות את שיטת החכרת הקרקע לשיכונים
ציבוריים רוויים (בתים המכילים לפחות ארבע דירות בשתי קומות), מטרת
ההחלטה: לשמור את הבעלות המלאה על קרקע הלאום, לפשט ולייעל את
הליכי ההחכרה.
השיטה החדשה מבוססת על תשלום דמי חכירה שנתיים מראש, מהוונים,
למשך כל תקופת החכירה, וכן מעניקה פטור מדמי הסכמה בעת העברת
זכויות .

‎ 1974
הוקמה יחידת מיכון ואו"ש,
ויחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר וחברת אלתם נבחנה הדרך
להקמת מערכת מידע כוללת לכל נושאי המינהל.

‎ 1975
מוקם האגף לתכנון. מטרת האגף - ליצור מאגרי קרקע מתוכננת אשר יענו על
צורכי פיתוח המשק בהתאם למדיניות פיזור האוכלוסין.
אושרה תכנית אב למיחשוב.

‎ ‎ 1976
מועצת מקרקעי ישראל מגבשת מדיניות בנוגע לביטול עסקות ומתן ארכות
במקרים בהם לא עמד יזם בלוח הזמנים שנקבע לעסקה.
מועצת מקרקעי ישראל מקבלת סדרת החלטות שמגמתן להבטיח שיתוף
פעולה בין המינהל למשרד השיכון בכל הנוגע לתכנון, פיתוח והקצאת
קרקעות לבנייה ציבורית.

‎ 1979
היחידה למיכון ואו"ש הופכת ל אגף מידע, שליטה ארגון ושיטות,
ונקבעים תפקידיו - הכנת נהלי עבודה חדשים ומעודכנים,
ארגון תכניות עבודה מתוקצבות ומעקב אחר ביצוען, ריכוז הדו"ח השנתי,
יישום מערכות מידע ממוחשבות בכל תחומי פעילות מינהל מקרקעי ישראל.

‎ 1981
מינהל מקרקעי ישראל מעבד תכנית רב שנתית לרכישת קרקעות בגליל
ובוואדי-ערה. התכנית מוצגת לפני מועצת מקרקעי ישראל ומקבלת את
ברכתה. התכנית באה להבטיח מלאי קרקעות לבינוי ולפיתוח של היישובים
החדשים בגליל.

‎‎ 1982
מועצת מקרקעי ישראל קובעת כי תהיה התחשבות באינפלציה בחישוב דמי
הסכמה.
מוקם מחוז חדש, מחוז תל-אביב, עם פיצולו של מחוז המרכז לשני מחוזות.

‎ ‎ 1983
מועצת מקרקעי ישראל מאשרת החלטה בנוגע ליובל החכירה: בחוזים
הנוגעים לקרקע עירונית שלגביהם תמה לראשונה תקופת חכירה של ‎49
שנה, המועצה מאמצת עיקרון לפיו זכותו של החוכר המקורי, שעמד בתנאי
החוזה, להמשיך ולחכור את הקרקע. חוזה החכירה ייעשה תוך שמירה על
פשטות ההליכים ואחידותם.

‎ 1985
הוועדה הציבורית לבחינת יעדי המדיניות הקרקעית, בראשות עורך הדין
אמנון גולדברג, מגישה את המלצותיה.

‎ ‎ 1987
מועצת מקרקעי ישראל מאשרת את השיעור המופחת של דמי חכירה
ראשוניים ודמי חכירה מהוונים ביישובי פיתוח, ביישובי רמת הגולן
וביישובי קו העימות בצפון (הוראת שעה - נספח משולב).

‎ 1989
המינהל מחליט להקצות קרקעות מהוונות לבנייה נמוכה.
הושלמה הסבת ספר הנכסים (קובץ הבעלות) של המינהל למערכת ממוחשבת.

‎ 1990
המינהל נערך, לפי החלטת הממשלה, להספקת מקרקעין לקליטת גל העלייה
העצום מרוסיה.
במסגרת זאת מקבלת מועצת מקרקעי ישראל את החלטה ‎475 בעניין
הפשרת קרקע חקלאית.

‎ 1992
המינהל מקים את המרכז לרישום עירוני על מנת להתגבר על הפיגור
ברישום הדירות בלשכת רישום המקרקעין.

‎ 1993
לפי החלטת ממשלה מ-‎8.9.92, מגביר המינהל את שיווק הקרקעות באזורי
הביקוש.

‎ 1994
המינהל מפעיל את שיטת החברות המנהלות במטרה להגביר את קצב שיווק
הקרקעות וסיפוק הביקושים.

‎ 1995
המינהל מפעיל את שיטת האופציה לרכישת זכויות בקרקע שהליכי תכנונה
טרם הושלמו.
המינהל יוצא במבצע היוון לבנייה רוויה, שמטרתו להקטין את תלות האזרח
במינהל ולייעל את עבודת המינהל.

‎ 1996
ממשלת ישראל ממנה את שר התשתיות הלאומיות כיושב ראש מועצת
מקרקעי ישראל וכשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל.
המינהל מפרסם מכרז ראשון לקבלת הצעות מחברות רישום חיצוניות,
לרישום צווי בתים משותפים ו/או זכויות חוכרים בלשכות רישום מקרקעין.

‎ 1997
המינהל מתחיל להפעיל למטרותיו את מערכת המידע הגיאוגרפית הלאומית.
באפריל ‎1997: מוגש לשר התשתיות הלאומיות דו"ח ועדת רונן.
הדו"ח מכיל המלצות לרפורמה בנושאים שונים, לרבות המלצה להעברת
דירות מהוונות לבעלות פרטית , והצעות לשינויים משמעותיים במדיניות
המקרקעין במגזר החקלאי.
בחודש יוני מקבלת מועצת מקרקעי ישראל שורה של החלטות שמהוות
ישום הפרק העירוני בדוח רונן. מטרת ההחלטות ליצור שוק מקרקעין חופשי
שהמחירים בו נקבעים על פי כללי היצע וביקוש, לפשט הליכי ביצוע עסקות,
להגביר סחירות במקרקעין ולשחרר רבים מאזרחי המדינה מתלות במינהל.

‎ 1998
המינהל פותח ערוץ תכנוני לבעלי זכויות בקרקע בניהולו באמצעות ישום
חוק התכנון והבניה המאפשר לבעל עניין בקרקע לקדם תכניות בועדות התכנון
עד למתן תוקף סטטוטורי מבלי לקבל את אישור המינהל להגשת התכנית.

‎ 1999
מוקם האגף לשומות מקרקעין שתפקידו הפעלת שמאים פרטיים ועבודה מול
השמאי הממשלתי לצורך מתן שומות.
‎ 18 חברות מתכננות זוכות במכרז במטרה להוביל תכניות על קרקע בניהול
המינהל ואישורן ברשויות התכנון.
כן נבחרות ‎16 חברות נוספות במטרה לפתח קרקעות ולהכשירן לשווק.

‎ 2000
ועדת מילגרום- שתפקידה להציע פתרונות חדשים בנושא הפיצוי הקרקעי
לחקלאיים בעת שינוי יעוד קרקע חקלאית- מסיימת את עבודתה ומגישה
את הדוח המסכם. המינהל לוקח חלק פעיל בדיוני הועדה, בתהליך קבלת
ההחלטות ובהכנת חומר רקע לדיוניה השונים.
במועצת מקרקעי ישראל מתקבלות ‎22 החלטות שונות שבין החשובות שבהן
נמנית ההחלטה להקצות למשרד הבינוי והשיכון הרשאות לתכנון בהיקף
של ‎3,000 יח"ד לשנה.
המינהל מתחיל להגיש תביעות משפטיות נגד קבלנים בגין אי רישום בתים
משותפים ו/או זכויות חכירה על שם המשתכנים בלשכת רישום המקרקעין.

‎ 2001
שנה זו אופיינה בתחלופה של שלושה מנהלי מינהל: מר מירון חומש
שנכנס לתפקיד ממלא מקום מנהל המינהל במאי 2000 שימש בו
עד חודש אפריל שנה זו.
אחריו מונה מר שלמה בן אליהו שכיהן בתפקידו כ- 4 חדשים והוחלף
בחודש אוגוסט על ידי מר יעקב אפרתי שקיבל את מינוי הקבע שלו
בחודש אוקטובר שנה זו.

‎ 2002
שנה זו תיזכר בספר ההיסטוריה של המדיניות הקרקעית במדינת ישראל
בעיקר בשל ההחלטה הדרמטית של בג"ץ שביטלה את החלטות המועצה
העוסקות בשינוי יעוד קרקע חקלאית 717, 727, 737. בית המשפט הורה
למינהל לגבש הוראות מעבר שיקבעו אילו מהעסקות שיצאו אל הדרך
תוכלנה לבוא לכלל מימוש בתנאים שהיו קיימים טרם ביטול ההחלטות.

‎ 2003
בשנה זו הוקם אגף הפיקוח במטרה לרכז את שירותי הפיקוח במחוזות המינהל
ולקיים מדיניות מתואמת לנושא הזה, האגף החל בתכנון סידרה של מבצעי פינוי
ופעילויות לפינוי פלישות לקרקעות המדינה.
בכך באה לידי ביטוי מדיניות האכיפה הנוקשה שנוקט בה המינהל נגד השתלטות
לא חוקית על אדמות מדינה וקרקעות ציבוריות בניהולו.
המינהל החל בהדמייה של כל תיקי החוכרים למחשב . בשנה זו הסתיימה סריקת
כל התיקים במחוז ת"א שכללה 70,000 תיקים ובמחוז מרכז נסרקו כמעט מחצית
מתיקי החוכרים.

‎ 2004
רפורמה במינהל - בשנה זו הוחל בתכנון רפורמה למינהל מקרקעי ישראל.
בחודש מאי מינה יו"ר המועצה, מר אהוד אולמרט, ועדה בראשות יעקב גדיש ז"ל.
בין המשימות שהוטלו על הועדה: להגדיר את מטרות הפעולה העיקריות של המינהל,
מבנהו ודרכי פעולתו, לרבות בחינת דרכים ליעול השירות לאזרח ולהגברת מערך
השיווק וזמינות הקרקע לצורכי פיתוח במדינת ישראל.
פתיחת ספרי המינהל לציבור:
בשנת 2004 פורסמו תקנות מינהל מקרקעי ישראל לעניין אגרות ולעניין מאגר מידע.
עם פרסום התקנות נפתח מאגר מידע לציבור המאפשר לאזרחים לקבל מידע על הנכס
שברשותם. התקנות בנושא מאגר המידע מתייחסות לפרטים שיכלול מאגר המידע לגבי
דירות במקרקעין, ככל שנקלטו במערכת הממוכנת של המינהל כגון:
נתונים מזהים, פרטים של בעלי הזכויות, סוג החוזה, הודעות שהומצאו למינהל בדבר
רישום משכון על זכויות לגבי הדירה, פרטי התחייבות המינהל לרישום משכתנא בנוגע
לדירה, בקשות להעברת זכויות לגבי הדירה ועוד. כמו כן מתייחסות התקנות לתנאי מסירת
המידע מתוך המאגר. התקנות בנושא האגרות קובעות את נהלי התשלום והסכומים
שישולמו למינהל בעד שורה של שירותים המפורטים בתוספת לתקנות.

‎ 2005
ממשלת ישראל אישרה את דוח ועדת גדיש לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל
בחודש יוני שנה זו שעיקריה:
קרקע למגורים תשווק עם מלוא הזכויות הקיימות והעתידיות.
המינהל יקנה את מלוא הזכויות בקרקע (בעלות) לחוכרים בקרקע עירונית שהוונו
את זכויותיהם במטרה למנוע הזדקקות של בעלי הזכויות לשירותי מינהל מקרקעי ישראל.
(מועד הביצוע טרם נקבע).
המינהל מבצע היוון נוסף בקרקע עירונית המיועדת למגורים ליתרת החוכרים
שזכויותיהם בקרקע טרם הוונו.

‎ 2006
מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה בנושא "רפורמה במקרקעי ישראל" בהמשך
לדוח ועדת גדיש, הקובעת כי בכפוף לסיום הליכי החקיקה הנדרשים, הקצאות
חדשות של קרקע עירונית למטרת מגורים תתבצע ככלל בדרך של הקניית הזכות
לבעלות ולא חכירה. ההחלטה חלה גם על מגרשים בהרחבות בישובים החקלאיים
והקהילתיים. בהחלטה נקבעים גם תנאי הצעת בעלות בקרקע עירונית שהוקצתה
למגורים בחוזי חכירה מהוונים. במטרה לשמור על הפיקוח על העברה לזרים נקבע
כי בד בבד עם ביצוע הליך העברת הבעלות תירשם במרשם המקרקעין הערה
שתעגן את הצורך בקבלת הסכמת המינהל להעברת זכויות במקרקעין לזר.
בהחלטה נקבע גם כי יואצו הליכי רישום הזכויות במקרקעי ישראל, וכי על מנת שלא
יווצר פיגור מחודש בהליכי ההסדר ורישום הזכויות, ישווקו מקרקעין למגורים, ככלל,
לאחר שעברו פרצלציה. כמו כן, נקבע כי המינהל יצא במבצע היוון נוסף במטרה
להרחיב את מעגל רוכשי הבעלות במקרקעין למגורים בישובים עירוניים. עקרונות
מבצע ההיוון נקבעים בהחלטה 1060. נקבע כי יערך מבצע היוון בקרקע עירונית
המיועדת לתעסוקה. נקבע כי המינהל יחדל לפרסם את מחיר המינימום במכרזיו,
אשר יהיה אומדן השמאי.
בשנה זו נחקק תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל ובסעיף 4י"ז נקבעת הוראת
שעה בדבר הקניית בעלות בדירה בבניין רווי. ההסדר אינו מיושם לגבי מקרקעי
קק"ל.

‎ 2007
מתקבלת החלטה 1106 בנושא מכרזים לבניית דירות להשכרה בהמשך לחקיקת
חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, תשס"ז-2007. ביחס לקרקע חקלאית מתקבלת
החלטה 979 בנושא קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים,
שמטרתה לעגן את זכויות החקלאים בחלקת המגורים, כך שלא יחולו ההוראות
בדבר השבת קרקע בעת שינוי יעוד, לגבי מי שיצטרפו להסדר. קיימת עתירה תלויה
ועומדת התוקפת את ההחלטה.

‎ 2008
מתקבלת החלטה 1144 הקובעת כי במשך שנתיים ישווק המינהל במכרז קרקע
למטרות תעסוקה (תעשייה ומסחר) בדרך של הקניית זכות בעלות (ההחלטה לא
חלה על מקרקעי קק"ל, מקרקעין ששטחם המוצע במכרז עולה על 20 דונם
ומקרקעין בשטחי המחנה בישובים חקלאיים). חל אותו הסדר הקיים בקרקע
למגורים לעניין מגבלות העברה לזרים.

‎ 2009
בחודש אוגוסט 2009 אישרה הכנסת את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל.
באמצעות שינוי חוק מינהל מקרקעי ישראל.
הרפורמה מבוססת על שני שינויים מרכזיים השלובים זה בזה: השינוי הראשון הוא
שינוי ביחס לזכויותיהם של החוכרים ומטרתו להביא לצמצום החיכוך בינם לבין המינהל
באמצעות הקניית בעלות לחוכרים בנכסים למגורים ולתעסוקה בקרקע עירונית.
השינוי השני מתרכז בשינוי פנים ארגוני מקיף במינהל והפיכתו לרשות ממשלתית.


‎ 2010
בשנה זו החל המינהל בתהליך הקניית הבעלות לחוכרים במגזר העירוני על נכסיהם.
בשלב הראשון הוקנתה הבעלות לחוכרים במגורים, הזכאים לקבל את הבעלות
על נכסיהם ללא תמורה- רובם באזורי עדיפות לאומית.
בשנה זו אף פעל המינהל להגדלת היצע שיווק הקרקעות, זאת באמצעות
גלי שיווק גדולים שכללו אלפי יחידות דיור.
הגדלת ההיצע נועדה להשפיע על מחירי הדיור ולהביא לירידתם.